ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקצז

ב"ה, ד' מנ"א, תשט"ז

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מער"ח מנחם:

במ"ש בכפילת ובשינוי אמירת תיבות "ולהרוג" "לפניהם" - אפשר שהי' בזה משנה ראשונה ומשנה אחרונה, כיון שמנהגי פורים נדפסו בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין ולאחרי שעבר עליהם.

במ"ש בהנוגע לברכת, הרב ריבנו - כן ראיתי כ"ק מו"ח אדמו"ר מברכה ביחיד - בהיותו בפאריז. דא"ג אז קראתי המגילה לפניו בכפילת הנ"ל, והביע תנועה של שביעת רצון (כמובן רק תנועה כיון שהיתה באמצע הקריאה. ולאחר הקריאה נסתובבה השיחה לענינים אחרים).

במ"ש בהנוגע לזכר אם בחמשה נקודות או ששה, - בטח ראה חילוקי השמועות בזה המובאות בקצות השולחן. ולא אסתייעא מילתא לשמוע בזה הוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר. וטעמי ונמוקי בהצעתי בזה - ה"ה כתובה בהערה למנהג זה שבקונטרסי פורים.

ועוד טעם שלא נכתב שם - ע"ד הביאור דאתקן רבי אבוה בקיסרי (ר"ה ל"ד) כדי לכלול כל המנהגים ולא יראו הדברים כשתי תורות.

במ"ש ששלח לכאן העתק המנהגים שידועים לו, - אין נשמר זה בזכרוני. ואפשר ששכחתי או נשלח למי שהוא אחר, ובמילא הצעתי במקומה עומדת, ולתועלת הרבים.

דא"ג, כל אותם המנהגים שפורסמו בהקונטרסים והחוברות כו' - אותם שהו"ל בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין, פשוט שעבר על כל המנהגים. ואלו שהו"ל לאחרי זה, ציינתי - באם זה מסברא דילי ואז כתבתי גם טעמי בזה. ובא"ל - הרי זה ממה ששמעתי או ראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר.

בשבוע העבר בקרוני שלשה בחורים מקנדה - בעברם דרך פה בנסיעתם לביקור באה"ק ת"ו, והרשיתי לעצמי לתת להם כתבת כת"ר ובהערה, שעל ידו יוכלו לבוא בקשר עם אלו שמהם ידוע המצב בהנוגע להחינוך ולהנוער באותם הפרטים שאחרים ירצו להעלים מהם. ואף שראיתים רק פעם אחת, אבל משפחתם ממשפחות אנ"ש, ובאמריקה - הרי גם אברכים בסוג יר"ש הם. ולו ידעו יותר ענינים וגם יותר מערך הענינים - היו יר"ש עוד יותר.

הגיעתני ידיעה, אשר לא הי' בקו הבריאות. ויה"ר שיחזור לאיתנו, ובלשון המורגל במ"א - לאיתנו כפשוטו ולאיתנו כמשמעו כפירוש רבנו הזקן בד"ה משכיל לאיתן האזרחי (נדפס בקונטרס לימוד החסידות).

בברכה,

מ. שניאורסאהן

ד'תקצז

מו"ה יעקב: לנדא, בני ברק. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שיא, ובהנסמן בהערות שם.

ובשינוי: באגרתו מער"ח משיב על אגרת ד'תמג דלעיל: בנוגע לזכרונותי מהוראת רבינו הק' נבג"מ... בפעם הראשונה כשקרא לי [כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע] לקרא את המגילה בראסטוב, כלומר באותה המגילה שהוא בעצמו החזיק, אמר לי בפני שהתחלתי: "ביי אונז זאגט מעט ניט איבער, מען זאגט ולהרוג און לפניהם".

וככה הייתי קורא, וככה גם קראתי במוסקבא בפני כ"ק חותנו נבג"מ באותו הפורים שחזר מדרכיו ראסטובה, מחשש חיפושים כלליים שנערכו אז בראסטוב [בשנת תרפ"ד, ראה אג"ק שלו ח"א אגרת שמ (ע' תריח). וא"כ היה זה לפני הנסיעה לרוסטוב, עיי"ש], וקראנו את המגילה ביחידות במלון בזאראדיא (דרך אגב אמר לי אז לברך את ברכת הרב את ריבנו גם ביחיד)... כן תמיד בפ' זכור קראו רק זכר, ובפ' ויבא עמלק זכר.

בהיותו בפאריז: בפורים תרח"ץ.