ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תריז

ב"ה, י' מנ"א, תשט"ז

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס

כו'

מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

נתקבל כרך השביעי של האנציקלופדיא התלמודית, וכמו בראשונים אין גומרין עליו את ההלל על ריבוי הענינים המובאים בכל ערך וערך וסידורם הטוב, ונוסף על זה, וגם זה עיקר, שכמעט בכל ערך וערך יש למצוא פרטים שאפילו העוסק באותו ענין חידוש הם בשבילו, ואך דא עקא על אריכות הזמן בין כרך לכרך. ובכגון דא בודאי אין להתחשב בהוצאות ולסדר שכת"ר מתעסק רק בענינים שא"א לעשותם ע"י אחרים, משא"כ בדברים הטכנים וכו', ואין מזרזין אלא למזורזין, ובענין כזה נוגעת ההופעה דהכרכים ביותר, וכמו שאמרתי להרב הוטנר שי' בעת בקורו, שקו מיוחד בספרים המסודרים ע"ס א"ב, שכל זמן שלא הופיע כרך התי"ו, חסר בשלימות אפילו זה דאות אל"ף.

מוסגר בכרך פתקא שנשלח ע"י הרב הוטנר שי'. ובטח היינו הך שכתב כת"ר מאז - שנשלח.

ועוה"פ מוכרחני לחזור להענין המכאיב ומצער, הוא ענין האניות. ובקשר עם שני פרטים, משמח והפכו.

א) הכתה דבני עקיבא שהבריקו לכת"ר אודותה, כבר נקבע סופית שאין מסכימים לנסוע באני' ישראל ההולכת גם בש"ק, והודיעו רשמית על סיבת המנעם, וכתבו ג"כ בפירוש הנקודות ברור שקשורים בחילול שבת דאורייתא והם מהנוהג בכל אניות.

ובקשו מענה רשמית - באם אפשר יהי' לסדר מהלך האני' בלא זה.

ב) ז"ע הגיעני קטע מעתון ידיעות אחרונות - כנראה מיום ב' מנ"א - כתוב מאת ירמי' הלפרין, בכותרת נציגי שוהם בדיון אצל הרבנים הראשים. ותוכן דו"ח זה מהדיון - מבהיל, ולא אחזור על נקודות פרטיות שבהם, כיון שגם כת"ר יראה הקטע.

ואבוא רק באיזה הוספות, שכנראה גם הלפרין העלים, אף שאין מובן מאיזה טעם כי הוי' מילתא דעבידא לאגלוי' [אפשר שאין הדו"ח מתאים להמציאות? היינו שבפועל היתה השקו"ט באופן אחר לגמרי?]

ומה שרוצה אני להוסיף, שמובן שאין הדיון ע"ד הצי המסחרי - כיון, שלבשתנו ובפני כל העמים, אין אניות המסחר פונות כלל בשאלה, ובינינו לדבר ספק גדול אם ישמעו להוראה, ודנים בשאלה שבמציאות אודות האניות בם נוסעים אנשים (ורק בתור טפל מובילים הם סחורה, וברובה הסחורה היא - חפצי הנוסעים, כי פשוט שאין מתרצים לשלם בעד סחורה אותו המחיר שמקבלים בעד אנשים. ולכן באניות הנ"ל משתמטים מלקחת סחורה, ורק במחיר מוגבל וכמפורסם). - ובעצם הטענה המוזרה - שיתירו חילול שבת מדאורייתא עתה כיון שבמשך הזמן ישנה אפשריות שאניות אלו ישתמשו בהן לצורך מלחמה, מגוחך (אם לא הי' מצער). כן הטענה שיחדלו לשלוח הסחורה ע"י אניות אלו, הנה המציאות אינה כן, כי רוב האנשים הנוסעים באניות ישראל והסחורות הנשלחות באניות - המסחר (אניות צים וכיו"ב) אפשר להם לנסוע באניות אחרות שהתנאים שם נוחים יותר, אלא שחיבת עניני ישראל עומדת לאניות אלו שמבכרים אותן ואפילו במקום שנוגע לנוחיות או אפילו להוצאות יתירות.

וכיון שעל כל דבר פשוט ג"כ צריך להראות מקום וראי' והוכחה, הנה - כשיכנסו למשרד מוכר כרטיסי אני' וישאלו לתנאים באניות אלו ובאניות אחרות יבררו את האמור - כמובן אם המשרד יתן הידיעות המתאימות להמציאות.

במ"ש בדו"ח זה בהנוגע לאוטאמטיזאציע, - כבר כתבתי הידוע לי בשני מכתבי.

וביארתי ג"כ שבכ"ז אין מפחד מי שהוא לומר שהנהגה באופן אוטומטי, כי זהו ע"ד דין מרומה, היינו שהאני' מתנהגת אוטומטית אבל צריך להתאים ולפעמים תכופות גם להעריכם כ"פ במשך המעל"ע. ולא עוד אלא שישנו נוהג בין-לאומי; כשמתחלפים המשמרות דהצוות המשרתים את המכונות, והיא אחת לארבע שעות, ז"א ששה פעמים במשך מעל"ע - צריך המכונאי הבא לבקר את כל המכונות הפועלות, ולכל לראש אם פועלים חלקי ההנהגה והקאנטראל של המכונות, והביקור נעשה עי"ז שמנסה את גלגלי הקאנטראל והידות וכו' (די הענטלעך און רעדלעך) אם הם פועלים פעולתם, וה"ה בהנוגע להקאנטראל של דוד המים או השמן דלק, הקאנטראל של תנור האש, הספקת האויר לתנור זה וכו', ז.א. שבניסוי זה מרבה או ממעט באש ובהשמן דלק וכו' - היינו מכבה ומבעיר.

ועוד להוסיף - שאלוני בכאן מפני מה התעוררה שאלה זו דוקא עתה, והרי אניות אלו מהלכות כמה שנים. - ועניתי ע"ז שבשאלה זו יש לפנות לא אלי אלא לרבנות הראשית או לרבנים שענינם בדברים כאלו לפס"ד הנמצאים כאן. והעיקר - שאין קושיא זו משנה גוף השאלה וההחלטה בזה, ואיזה סיבה שתהי' להתעוררות השאלה דוקא עתה, הרי התורה ומצותי' נצחים הם, וככחם לפני שנים אחדים כן כחם עתה.

כן נשאלתי מפני מה התערבתי עתה בזה, ועניתי מתאים להמציאות, שלפני איזה שבועות פנו אלי בבקשת ברכת פרידה לעלי' לאה"ק ת"ו, ובשאלה באיזה אופן לנסוע.

ומובן שעניתי מתאים להשו"ע - שאיסור ברור לנסוע באניות האלו, ואיסור ברור עוד יותר ומדאורייתא להסיע האניות בשבת (כוונתי בחלק הראשון - בהנוגע לאיש פרטי הנוסע ובחלק השני - בהנוגע לבעלי האני', כמו שכתבתי בארוכה בשני מכתבי להרבנים הראשים). מענה זה נתפרסם בכתות אחדות של הנוסעים, ובאו אלי בטענה מפני מה אינני מודיע דעתי להרבנות הראשית והרי הם התירו, ולכן פניתי להרבנות הראשית בבירור הענין.

וכפי שרואה אני עתה, כנראה, שבמחילת כת"ר, הנהגתם עד עתה בזה היתה בחסרון ידיעת המצב הטכני.

ועוד להוסיף והוא העיקר, אף שאין עניני להגיד עתידות, אבל כפי הנראה המצב כאן, באם יצא פס"ד הרבנים הראשים באיסור ודאי - יסדרו (מכאן) מהלך האניות באופן שלכה"פ אחדות מהם ועכ"פ אחת תסע באופן המותר ע"פ שו"ע, היינו שתעגן בנמל למשך יום השבת, ולולי דמסתפינא, הייתי אומר שזהו ברור במאה אחוז - ובלבד שלא יכנס הדבר בענין של נצחנות עם השמאלים באה"ק ת"ו, ושפס"ד הרבנות הראשית לא יניח מקום להיתרים מסולפים (ע"ד האמור בדו"ח שבמכ"ע הנ"ל - שיש מקום להתיר ההפלגה בתנאי ששוהם תתחייב בכתב שגוי-של-שבת יצית את האש בתנורים במקרה אם תכבה! [יש מקום לחשש שלא איכפת למי שהוא לתת התחייבות כזו, ומובן שלא יתתקן הדבר כלל - אפילו את"ל שיקיימו התחייבותם - וכמ"ש בארוכה במכתבי הקודמים, שאפילו אם לא תכבה האש בתנור ישנם מלאכות דאורייתא בעשיריות העשויות באניות ושדרושים מומחים לזה]).

ובמ"ש לאחרונה - ג"כ מענה על השאלה שנשאלתי, האומנם תקותי שיפעלו מה ע"ד הכרזת איסור. והוא - אף שבכלל איני בעל מרה לבנה, וביותר בענינים שהמפלגות באה"ק ת"ו מתערבות בהם, והעיקר ש"המפלגות דתיות" מתערבות בהם, הנה דוקא בנדון דידן בטוחני - שיצליחו ובלי קישוים, שכנ"ל, אחדות מהאניות תסענה באופן המותר. ואפילו השמאלים שבכאן אומרים כנ"ל - שלו הי' איסור מהרבנות הראשית, היו מסדרים הנסיעות באופן אחר. ואף שכבר חשודים הם לחזור בדבורם, הנה כיון שהדברים האמורים נאמרו במענה ללחץ הדעת הקהל החרדי כאן. יוכרחו לקיימם עכ"פ בהנוגע לאניות אחדות.

לא כתבתי כל הנ"ל ישר להרבנים הראשים, כיון שהדו"ח במכ"ע הוא מבהיל כ"כ, שלע"ע איני חפץ להאמין שהיתה אפילו קס"ד שלהם להתיר בתנאים האמורים בהדו"ח.

אבל באם, ח"ו, נכון הדבר, הנה אף שקשה עלי להטריח את כת"ר עוה"פ ובענין שאינו "פפולרי" כ"כ, אבל כפי שרואה אני את המצב כאן, הנה אם יתנו איסור ברור ועי"ז יסודר מסע אני' אחת לכה"פ, יהי' קידוש השם גדול [ומזה מובן הפכו - באם לא יעשה כזה], ומבלי גוזמא יצילו כו"כ מבנ"י מחילול שבת בפרהסיא - אם יוציאו האיסור מתאים להשו"ע, ושולח אני את המכתב במהיר דחוף, ובודאי ימצא הזדמנות לקדם פני הרעה בעוד מועד. וזכות הרבים תלוי בו.

הערה דא"ג: ועד כמה גדלה הערמומית (שווינדל) שבכל ענין זה, הוא שהכריזו כאן שאלה חדשה, האם נמצא נמל בכיוון זה בדרך מכאן לאירופא שאני' תוכל לעגן שם למשך יום. וכמו שכתבתי כבר - נמצאים כמה מהם, ולא אזכיר אלא שנים והם, בהקדמה שמהלך הדרך מנויארק לפארטוגאל הוא בערך 3200 מיל, במרחק מנויארק למזרח, ובנטי' קלה מן הדרך שבה רגילות האניות להפליג נמצאים איי בערמודא והנמל הראשי האמילטאן, והוא לערך 700 מיל מנויארק, וכן בערך 800כ מיל למערב מפארטוגאל נמצאים איי אזורען ובהם הנמל פאנטאדלאגאדא, ז.א. שבין שני הנמלים האמורים המרחק הוא בערך חצי המהלך שבין נויארק לפארטוגאל - שלכל הדיעות אפשר לעברן בזמן קצר יותר מששה מעל"ע.

בברכה - המצפה לבשו"ט.

ד'תריז

נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 353 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוהרש"י: זוין, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שי, ובהנסמן בהערות שם.

ענין האניות: ראה לעיל אגרת ד'תקנה, ובהנסמן בהערות שם.

הגיעני קטע מעתון: ראה גם לקמן אגרת ד'תרלד.