ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט'קלו

ב"ה, פסח שני, ה'תשכ"ו

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א

שלום וברכה!

בקשר עם הידיעות שאני מקבל מאנשי הכפר המדווחים לי מדי דברם את כ' בנוגע לכפר חב"ד שני , רצוני להבהיר כאן רק לכ' ביתר בירור תקותי ומטרתי בזה, אף שבנוגע לנקודות מסויימות עדין לא רציתי לפרסם בחוץ רעיונותי, ובהקדמה:

כידוע הי' הכרח לייסד כפר חב"ד ראשון באופן דחוף, בכדי לסדר את העולים ממדינתנו לפנים שהגיעו לאה"ק ת"ו, ולא הי' סיפק לתכנן את הכפר תכנון מלא ומדוייק, ואף שראוי הי' מלכתחילה להקים שני כפרים נפרדים מטעמים שיתפרשו להלן, אלא מפני שמספר העולים בתחילת העלי' משם לא הי' כל כך גדול סידרו אותם במקום אחד.

ברם עכשו שמספרם ב"ה נתגדל, ומקוים אנו להשי"ת שבקרוב יקרא לאסירים דרור, ואחינו הנתונים בצרה ובשבי' (ובפרט שבי' רוחנית) יעלו ברינה לאה"ק ת"ו, ותקותנו ג"כ שיציאתם משם תהי' "כימי צאתך מארץ מצרים" (וכסגנון הכתוב) - בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו, נראה לי בעליל שצריך להכין להם מקום והסתדרות באופן מתוכנן, לא רק בשביל העולים החדשים שכבר באו ובאים ועתידים לבוא משם בעתיד הקרוב, אלא גם באופן שיאפשר שיפורים בתיכנון כפר חב"ד הקיים, ובפרט בענינים שצריכים להיות במקומות נפרדים.

מובן שאחת הנקודות העיקריות בזה, אשר כמדומה לי נגעתי בה באחת משיחותינו כשהי' כאן, היא שמוסדות החינוך לבנות ומוסדות החינוך לבנים הנמצאים כעת בכפר חב"ד - והמדובר הוא לא במספר קטן, אלא בכמה מאות כ"י, ותקותי שמספרם ילך הלוך וגדול - יימצאו במקומות נפרדים, הבנים בכפר חב"ד העכשוי והבנות בכפר חב"ד השני.

עוד יש בעי' עיקרית בנוגע לאוירה שיצטרכו לה העולים החדשים משם, כיון שהיו מנותקים מאוירה של תורה ומצוות אלא שקיימו אותן מתוך מסירות נפש בחדרי חדרים, והורגלו שלא להדגיש הנהגתם בגלוי. שלכן קשה יהי' להם לשנות הנהגתם מן הקצה אל הקצה בשעתא חדא וברגעא חדא, ואפילו בימים או שבועות אחדים.

מצד שני, אלה שגדלו באוירה חפשית והורגלו לחיי יהודים מסורתיים חסידותיים, צריך לתת להם האפשרות להמשיך באוירה זו. וביחד עם זה מן הצורך הוא ששני הסוגים לא יהיו בריחוק מקום זה מזה, כיון שנצרכים להשפעת גומלין הדדית.

ובכדי לאפשר תיכנון מלא בהתאם לדרישות ותנאים האמורים - זו היתה שאיפתי ותקותי ביסוד כפר חב"ד שני. ולכל לראש, כמו שדברנו וכרשום בזכרוני, צריך כפר חב"ד שני להיות מובדל מהראשון, שלא יהי' גובל אותו, אבל ריחוק מקום האמור יהי' כזה שרק יבדיל ולא יפריד, שיוכלו לבקר איש את רעהו גם ביום השבת.

והשנית, צריך שכפר חב"ד השני יהי' מתוכנן מעיקרו להיות מיוחד בעיקר בשביל בני הדור הצעיר שנתחנכו בסביבה הנוהגת בגלוי באורח חיים חסידותי ויוכלו להמשיך כך. ואשר למוסדות החינוך, יהיו שם אלה שמחונכיהם מחוסנים פחות בפני השפעה מחוץ לכתלי המוסד, כוונתי למוסדות החינוך לבנות ונערות, שזה בלאו הכי יהי' נקל יותר לסדר, כיון שמוסדות החינוך לנערים כבר הסתדרו בבנינים גדולים בכפר חב"ד העכשוי.

ברעיוני ובתכניתי אשר כ' בעזר השי"ת בודאי יהי' שליח ומייסד ועוזר ביסוד כפר חב"ד השני, כשם שהי' בכפר חב"ד ראשון, ושהכפר החדש יהי' בשטח מתאים, נבדל אבל לא נפרד כנ"ל, ושם יוקמו הבנינים למוסדות חינוך הבנות. ומובן שיהיו שם גם דירות, לכל לראש לאלו הקשורים עם מוסדות הללו, וגם בשביל בני הדור הצעיר שנתחנכו, כאמור, בסביבה חסידותית ואינם זקוקים דוקא לחיות בכפר חב"ד העכשוי תחת כנפי זקני אנ"ש. לעומת זאת יש הכרח שהעולים החדשים ממדינתנו לפנים, שבתנאי חייהם לא הורגלו כלל באורח חיים יהודי מסורתי רגיל, על אכו"כ חסידותי, מחוץ לבתיהם, ולא ראו רחוב יהודי וסביבה יהודית כזו שבכפר חב"ד - שיימצאו לכה"פ שבועות אחדים באוירה ובסביבה של כפר חב"ד העכשוי, שלהשפעתה זקוקים הם ביותר, בכדי שמיד כשיגיעו לאה"ק ת"ו יכנסו למסלול חיים חסידותיים, מסלול חיים ותיק ומסודר הקיים כבר כח"י שנה בכפר העכשוי, שם ימצאו אנשים בגילם, זקנים ובימי העמידה, וגם צעירים, שאז בסגנון חכמינו ז"ל קמא קמא בטיל, ויסתגלו לאורח חיים חסידותי בריש גלי, בלי קשויים והרפתקאות. שלכן נחוץ ומועיל ביותר להקים הדירות והמלון בשבילם בכפר חב"ד הקיים דוקא. מה שאין כן אם יהיו הדירות האמורות בכפר חב"ד השני, ששם יהוו חלק גדול בכמות, אזי תהי' ההסתגלות האמורה קשה יותר ובעלת הרפתקאות, הרפתקאות שבקל אפשר למנעם באופן הנ"ל.

זה הי' גם כן אחד הטעמים שלי בנוגע לועד כפר חב"ד השני, שאף שלדעתי רצוי שיהי' קשור עם ועד כפר חב"ד הראשון, ומסתם אפשר להתאים זה גם במסגרת החוק, אבל בועד זה גופא שהכפר השני יהי' בהנהלתם - רצוי שרוב חבריו יהיו מאלו השייכים לחינוך הבנות ומבין ילידי אה"ק, שבנוגע להם אין הכרח שיחיו דוקא בסביבת המשפיעים של ישיבת תו"ת וכו'.

יש עוד להאריך בהאמור פי כמה, ולא באתי אלא בנקודות העקריות, נוסף על העיקר שבודאי לדכוותי' דמר אין זקוקים לאריכות בענינים האמורים, בם התבונן והתעמק וגם חי (איינגעלעבט און איבערגעלעבט און דורכגעלעבט) זה רבות בשנים.

בהוקרה ובכבוד ובברכה לבשורות טובות

מ. שניאורסאהן

ט'קלו

מו"ה שניאור זלמן: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'נא, ובהנסמן בהערות שם.

בנוגע לכפר חב"ד שני: ראה גם לעיל אגרת ט'פז, ובהנסמן בהערות שם.

כימי צאתך מארץ מצרים: מיכה ז, טו.

בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו: בא יו"ד, ט.

בשעתא חדא וברגעא חדא: לשון הזהר - ח"א קכט, סע"א.

בסגנון חכמינו ז"ל: ראה ע"ז עג, א ובתוד"ה כי אתא.

הדירות והמלון בשבילם בכפר חב"ד: ראה גם לקמן אגרת ט'קסא.