ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט'קסג

ב"ה, יום השלישי, ג' תמוז , ה'תשכ"ו

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו...

ובעמדנו לפני ימי הגאולה יב-יג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל,

והרי בתר רישא גופא אזיל,

יהי רצון שתהי' נשיאות ראש כל או"א - בעניניו הפרטים ובענינים הכללים בם צריך לפעול, גם יחד,

פעולות כל אחד ואחת, בכל הענינים עליהם מסר נפשו בעל הגאולה, וצוה עליהם לתלמידיו, לההולכים באורחותיו ולכל השייכים אליו, בתוככי כלל ישראל,

אשר תהיינה הפעולות כדבעי לי' למיעבד ובזריזות (מצדו) ובמהירות (מצד העזר מלמעלה),

לקיים המטרה הפנימית של כל פעולות בנ"י: אנן פועלי דיממי אנן - מאכן ליכטיג - להאיר ועד שיומשך האור למטה להיות - נראה אור,

ונראה בקיום תקות בעל הגאולה - כדבריו ביום אשר חופשה ניתנה לו ממאסרו (ג' תמוז תרפ"ז): ש"יהי ה' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו ולכל בנ"י יהי' אור ברוחניות ובגשמיות".

בברכת חג הגאולה

מ. שניאורסאהן

* * *

בת"ח על הכתיבה בפרטיות ע"ד השיחה וכן בנוגע למכ' אדנ"ע , וחמרא למרא וטיבותי' לשקיא (ולהעיר מדרמ"צ ע' 12) ובברכת חג הגאולה

* * *

במענה לשאלתו - באם נוגע לבריאות כדאי לשנות דירתם.

הפ"נ שבמכתבו יקרא בעת רצון עה"צ הק'.

* * *

לההערה מהרמב"ן במדבר (א, מה) - שייך יותר לענין דפ"נ מאשר למעמד וכו', אבל ראה כתובות (קה, סע"ב) - וע"פ המבואר שם יובן ג"כ מה שנתקבל זה לרצון אצל רבותינו נשיאינו, למרות הפס"ד בשו"ע חו"מ סו"ס רמט (וביותר יוקשה עפמש"כ בסמ"ע שם : ואינו מוכיחן כו'). אלא שדייקו חז"ל שם "המביא" (ולא "הנותן" סתם - שכולל גם זה שלחצו עליו) "דורון" (עפמשנ"ת ברמ"א שו"ע יו"ד סו"ס רנא) "ביכורים" (עיין במס' ביכורים. וד"ל). ואכמ"ל.

ג' תמוז: "יום צאת כ"ק אדמו"ר שליט"א ממאסרו לנסוע לעיר מקלטו" - בשנת תרפ"ז (ראה ס' הקונטרסים א' ע' שנ).

לפני ימי הגאולה: וי"ל שזהו גם יום ההכנה אלי' - יום היציאה מבית האסורים.

בתר רישא: עירובין מא, א: לאחר פטירתו כו'.

רישא: ראה ג"כ תניא רפ"ב.

נשיאות ראש: ראה לקו"ת במדבר בתחלתו.

לההולכים באורחותיו: ראה אגה"ק סכ"ז.

כדבעי לי' למיעבד: ראה כתובות סז, רע"א.

ובזריזות: ראה אגה"ק סכ"א.

ובמהירות: ראה לקו"ת ס"פ קרח.

------------------------

ט'קסג

נדפסה בסה"מ תש"ה בתחלתו, ובלקו"ש ח"ח ע' 355, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

אנן פועלי: עירובין (סה, א) וכביאור הצ"צ (לקו"ד ע' תכ. ספר המאמרים ה'תש"ח ע' רצב ואילך).

שיומשך..אור: לקו"ת ס"פ קרח שם.

כדבריו: ראה ס' הקונטרסים שם.

יהי..ואל יטשנו: הענין בעבודה - ראה סד"ה יהי ה"א (ס' המאמרים ה'תש"י ע' נז).

וע"פ המבואר שם יובן ג"כ מה שבסיום דבריו אומר "ברוחניות" ואח"כ "ובגשמיות" - היפך מהרגיל בדברי ומכתבי בעל הגאולה.

------------------------

בת"ח על הכתיבה: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מוהרש"י זוין.

אגרות נוספות אליו - לעיל ט'לג, ובהנסמן בהערות שם.

למכ' אדנ"ע: כנראה הכוונה למכתבי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שרכש מו"ה רש"ז שזר ומסרו לרבינו בעת ביקורו אצלו (כדלקמן אגרת ט'קצ), וע"ז כותב לו כאן "חמרא למרא וטיבותי' לשקיא".

וחמרא למרא וטיבותי' לשקיא: ב"ק צב, ב.

מדרמ"צ ע' 12: היינו כי אדם בלבד הוא בעל בחירה [משא"כ בצבא השמים].

לההערה: קטע זה נדפס בלקו"ש חי"ג ע' 133, ונכתבה בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'פח, ובהנסמן בהערות שם.

לההערה מהרמב"ן: בענין נתינת דמי מעמד. וכנראה רצה לפעול אצל רבינו שיסכים לקבל מעות מעמד מאנ"ש (ראה לעיל אגרות ט'קנ-ט'קנא).

מהרמב"ן במדבר (א, מה): כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים.

כתובות (קה, סע"ב): כל המביא דורון לת"ח כאילו מקריב ביכורים. וראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"א ע' יב ואילך.

בשו"ע חו"מ סו"ס רמט: מדת חסידות שלא לקבל מתנה אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר [משלי טו, כז] ושונא מתנות יחי'.

בסמ"ע שם: כי הלהוט אחר מתנות צריך להחניף הבריות ואינו מוכיחן על מעשיהם הרעים שרואה בהם.

שדייקו חז"ל: המביא דוקא ודורון דוקא וביכורים דוקא, משא"כ באופן שרצו לסדר את מגבית המעמד, ולכן לא הסכים על זה רבינו, כדלעיל שם.

ברמ"א שו"ע יו"ד סו"ס רנא: ואין לפרנס הרב שבעיר מכיס של צדקה דגנאי הוא לו..

אבל כל יחיד יוכל לשלוח לו מצדקה שלו וזהו דרך כבוד.