ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט'רנז

ב"ה, זאת חנוכה, ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו...

ובעמדנו בסיום וחותם ימי חנוכה, יום זאת חנוכה ,

יהי רצון שיומשכו הדלקת ואור נרות אלו ופעולתם בכל הימים שלאחרי זה

- פעולת פרסומי ניסא , וע"ד החסידות - עד שתכלה רגל מן השוק, שתמנע ותכלה בחי' רגל, הוא ניצוץ אלקות השורה בתוך כנס"י, כמ"ש והארץ הדום רגלי, ובפרט בזה הדור עקבות משיחא בחי' רגלים ועקבים ממש,

מן השוק שהוא בחי' רה"ר טורי דפרודא.

ולהעיר אשר בימי מלכות יון הרשעה שבאו בה (בביהמ"ק) פריצים (אנשי יון) וחללוה למזבח וכו' ונטלו כל כלי ההיכל, הנה כאשר בנ"י במסנ"פ נצחום - בנו המזבח מחדש וחנכו אותו וכן המנורה וכו' - ע"י שהדליקו נרותי' בכ"ה בכסלו וכו' - חנכום לקדושתם של כל ימי קיומם .

בברכה

מ. שניאורסאהן

* * *

הכנסת הס"ת בכחב"ד - בסדר שבמכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר עד"ז, אבל מבלי לפרסם כלל שזהו לז"נ וכו'.

זמן הכניסה באחד הימים דימי י-יג שבט, פורים קטן וכיו"ב.

* * *

עיין שו"ע אדה"ז מהדו"ב סו"ס א' "יאמר פ' הקרבן מיד כו' ביום כו'". וצע"ג שלא ראיתי נוהגין כן, ואולי מפני שלא הביאו אדה"ז בסי' בסדר ברה"נ - אבל וכי מפני קושיא זו יבטלו המפורש בשו"ע אדה"ז כנ"ל.

לכאורה צ"ל הפרשה לצדקה דצרכי רבים (ראה מג"א סרי"ח סק"ב) שזהו ביכולת כאו"א - אלא שג"ז לא ראיתי נוהגין, ולכאורה כדאי להנהיג כן. ויש לקשר זה (הצדקה) ולבאר עפמש"נ באגה"ק קטונתי, שבכל חסד כו' צ"ל ניתוסף בשפל רוח שלו ובמילא מיתוסף בחסד שעושה (ראה אוה"ת וירא צז, סע"ב ואילך).

בסיום וחותם: להעיר ממחז"ל הכל הולך אחר החתום (ברכות יב, א).

יום זאת חנוכה: בד"ה ברוך שעשה נסים - לאדמו"ר הצ"צ (ברוקלין, תשי"א) ספ"ד משמע דמעלתו בדוגמת מעלת יום השמיני למילואים, עיי"ש. וגם בהלכה בפועל - הרי ביום זה ריבוי הנרות (וריבוי בקריאת התורה דחנוכה).

פרסומי ניסא: והרואה מברך ברוך שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה (שבת כג, א-ב).

וע"ד החסידות: ראה אוה"ת להצ"צ ד"ה רני ושמחי פד"ה.

עד שתכלה רגל: שבת כא, ב. ולקמן שם ריגלא דתרמודאי ונת' סד"ה נר חנוכה תרמ"ג ובכ"מ.

- ובסד"ה מצותה משתשקע, רע"ח (בקיצור לשון): תרמוד הוא אותיות מורדת, וכמו המורדת בבעלה, וזהו תרמודאי היצה"ר המונע ומעכב, והן מלקטי עצים דקים - היינו עה"ד טו"ר, ומתעכבים בשוק הוא רה"ר טורי דפרודא, אמנם נ"ח ממשיך אור שגם המורדים יהיו בבחי' כלות הנפש.

- וראה יבמות ספ"ק. עמק המלך קח, א. רש"י לדה"י ב (ח, ד). מנחת שי למ"א (ט, יח).

------------------------

ט'רנז

כללי-פרטי. נדפסה בסוף ספר "מאה שערים" (קה"ת, תשכ"ז), ובלקו"ש ח"ה ע' 455, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

בד"ה ברוך שעשה נסים..ספ"ד: נדפס באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקסב, ב.

אוה"ת להצ"צ: חנוכה שיב, ב ואילך.

סד"ה נר חנוכה תרמ"ג: סה"מ תרמ"ג ע' מט.

ובסד"ה מצותה משתשקע, רע"ח: סה"מ תרע"ח ע' קיז ואילך.

וחללוה למזבח וכו': ע"ז נב, ב. וראה תויו"ט למגלה פ"ג מ"ו ד"ה בנשיאים.

ונטלו כל כלי: רש"י ע"ז מג, א. ולכן גם לדעת המאור (ע"ז נג, ב) דאין בכלי שרת וחללוה, הרי כאן נטלום אנשי יון והוכרחו לעשות חדשים ולחנכם.

בנ"י במסנ"פ: שהרי היו חלשים נגד גבורים כו'. ועיין הקדמת שערי אורה.

וחנכו אותו וכן המנורה וכו': בחדא"ג מהרש"א שבת (כא, א) דלכן נקרא חנוכה (אלא שלא הזכיר אלא חנוכת המזבח). וברד"ה ת"ר נ"ח (לכ"ק מו"ח אדמו"ר - תש"ד): א' הטעמים בקריאת שם חנוכה הוא ע"ש חנוכת המקדש וחנוכת המזבח.

וכן המנורה: וע"פ רש"י הנ"ל "כל כליו" דהיכל.

כל ימי קיומם: וברמב"ם (הל' כלי המקדש פ"א הי"ג): אין קדושתן מסתלקת מהן לעולם. ולהעיר מל' המד"ר ותנחומא (ר"פ בהעלותך) הנרות לעולם, שהרמב"ן (שם) מפרשו - נרות חנוכה.

------------------------

כמ"ש והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

רה"ר טורי דפרודא: ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' כה ובהנסמן שם בהערה 15.

וברד"ה ת"ר נ"ח..תש"ד: סה"מ תש"ד ע' 82.

הכנסת הס"ת בכפר חב"ד: נכתבה בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה חיים שמרי' גורארי'. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ב ג'תתקח, ובהנסמן בהערות שם.

שבמכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר: אג"ק שלו ח"ו א'תריב.

זאת חנוכה: ראה ד"ה ברוך שעשה נסים להצ"צ (נדפס בקונטרס מאמר (ברוקלין, תשי"א)) סוף פ"ד.

------------------------

ד"ה ברוך שעשה נסים להצ"צ..סוף פ"ד: נדפס באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקסב, א.

עיין שו"ע אדה"ז: נכתבה בשולי האגרת הקודמת. נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 427.

יאמר פ' הקרבן: מי שנתחייב קרבן תודה.

באגה"ק קטונתי: סימן ב.