ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט'רנח

ב"ה, זאת חנוכה, ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ג' והקודמיו. והפ"נ יקראו, בל"נ, עה"צ.

ובעמדנו בסיום וחותם ימי חנוכה הבאים בסמיכות ליום י"ט כסלו, יום בשורה ,

יש לבאר הצד השוה אשר בימי החנוכה וי"ט כסלו,

דנס חנוכה הי' בשמן - הרומז על פנימיות התורה - של נרות המקדש, אשר מקומם בהיכל דוקא שלא כל אחד נכנס לשם, וזמן הדלקתם - ביום ,

ובימי מתתי' בן יוחנן כ"ג כו' שמסרו נפשם על קידוש ה', הייחוד האמתי כאומרם ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך - הי' הנס ונצטוו עי"ז בנרות חנוכה אשר מצוותם - להדליקם כל אחד ואחת ועל פתח ביתו מבחוץ ומשתשקע החמה דוקא.

וככל הדברים האלה הוא בלימוד בפנימיות התורה - שמן דתורה.

אשר מתחלה היתה נסתרה ונעלמה מכל ת"ח כ"א ליחידי סגולה, ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים, (אבל) בדורות אלו האחרונים מצוה לגלות זאת - בימי האריז"ל וכו' - ועד בגאולת י"ט כסלו - שהתחיל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה, עד אשר כאו"א יבין וישיג איך אשר איהו ממלא כל עלמין ואיהו סוכ"ע וכו'.

ויהי רצון אשר יעשה בזה כאו"א מאתנו, ובכל שלשת הפרטים :

א) באופן דהפצה, ב) המעינות עצמם, ג) עד שיגיעו גם - חוצה,

ומתוך חיות ואור ומוסיף והולך ואור.

בברכה להמשיך אור דחנוכה בכל השנה כולה

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

במענה לשאלותיו:

א) ידוע פס"ד רז"ל שחתן מוחלין לו כל עוונותיו וכן כלה.

ב) ידוע שעצבות נשללת בתכלית בדא"ח (ועאכו"כ יאוש - ובפרט כשאין לזה כל יסוד). ובמיוחד כשרואים במוחש שזה גורע בהחיות בקיום התומ"צ.

ג) מזה מובן אשר הלעו"ז, שאומן הוא במלאכתו - משתמש בהנ"ל

לראש ולראשונה ובעקשנות וכו'. והאומנם צריך הסברה שאין לשמוע ל"זקן וכסיל"?!

ד) העצה היעוצה למצב רוח בלתי מתאים - הרי הוא בנדו"ד - לימוד נגלה וחסידות בחיות ובשופי, בעצמו ועם הזולת. והרי עליו, בלאה"כ - ה"תפקיד" ווערן א למדן, כפשוטו וכמשמעו.

ה) סגולה מיוחדת להגדלת הסייעתא דשמיא בכהנ"ל - צדקת הפצת המעינות חוצה. וק"ל.

ו) הל' "שלבו חפץ" במחז"ל הוא בנוגע לאיזה מסכת וכו' ללמוד (ע"ז יט, א); בנוגע למקום הלימוד - הל' " שרוצה" (שו"ע יו"ד סו"ס ר"מ).

ז) כיון שדירה נאה מרחבת דעתו של אדם - יש להשתדל שלא תהי' דירתם מצומצמת.

ח) מסיימים בטוב - לכ"א מהם שמחה אמתית ופנימית.

ט'רנח

לתוכנה ראה גם מכתב כללי-פרטי דלעיל חכ"ב אגרת ה'תקסא.

ימי חנוכה..י"ט כסלו: ובפרט אשר התחלת ימי חנוכה היא בשבעת הימים של י"ט כסלו, ועיקר הנס ביום הא' והוא כולל ז' ימים (שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פע"ב).

יום בשורה: ג' י"ט לחדש כסלו..יום בשורה (שו"ת מן השמים ס"ה. ולא פירש שם מהי הבשורה). ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ י"ט כסלו ב"יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אדה"ז. נדפס בבית רבי ח"א פי"ט). וכן הי' גם בשנת (ויום) ההסתלקות של הה"מ (קונ' חי אלול, ה'תש"ג רשימה א).

- ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחרי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצינו (לדעת הראב"ד בס' הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטואו"ח סתק"פ) דמתענין בט' בטבת ו"לא כתבו רבותינו על מה הוא" הוא "שכיוונו ברוה"ק" שביום זה (בשנת ד"א תתכ"ד) יהרג ר' יוסף הלוי הנגרד וכו'. ויש לבאר זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.

בשמן..התורה: ראה ברכות נז, א: שמן..מאור תורה. זח"ג לט, א. ובכ"מ.

שלא כל אחד: כלים פ"א מ"ט.

הדלקתם - ביום: ראה פסחים נט, א. נח, רע"א. וראה רמב"ן לשמות יב, ו.

מתתי' בן יוחנן כ"ג: תיקן ההוד באלו הח' ימים כו' (פע"ח ש' החנוכה).

שמסרו נפשם..את נפשך: צרור המור (פ' ואתחנן ו, ד).

כל אחד ואחת: טושו"ע או"ח סו"ס תרע"ה. וראה הערה ב' בסוף הקונטרס "מאמר ברוך שעשה נסים" להצ"צ.

------------------------

מכתב אדה"ז: אג"ק שלו ח"א אגרת לח.

קונ' חי אלול, ה'תש"ג רשימה א: סה"ש תש"ג ע' 155.

ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך: ואתחנן ו, ה ובספרי ופרש"י עה"פ.

הערה ב' בסוף הקונטרס: נדפסה בספר המנהגים-חב"ד ע' 69 הערה 2.

ועל פתח ביתו מבחוץ ומשתשקע החמה..ומוסיף והולך: שבת כא, ב.

היתה..לגלות זאת: אגה"ק סי' כו.

שהתחיל עיקר..סוכ"ע: שיחת י"ט כסלו תרס"ח (תורת שלום ע' קיב ואילך).

שלשת הפרטים: ראה המכתב מער"ח כסלו ה'תשי"ב (נדפס בסוף החוברת י"ט כסלו - בלה"ק - ע' 30 ואילך).

------------------------

המכתב מער"ח כסלו ה'תשי"ב: לעיל ח"ה אגרת א'רסב.

במענה לשאלותיו: חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 355. חלקה שם ע' 527, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

פס"ד רז"ל שחתן מוחלין לו כו': ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג. פרש"י ויצא לו, ג.

שאומן הוא במלאכתו: ראה שבת קה, ב.

זקן וכסיל: קהלת ד, יג ובפרש"י.

הל' "שלבו חפץ": מענה לשאלתו: "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ " - דהרי חפץ הוא פנימיות הרצון, כמבואר בכ"מ, ולא כ"א זוכה לדעת אמיתית פנימיות רצונו, וא"כ איך אפשר לדעת בעצמו מקום הלימוד. בהמשך לזה - לקמן ט'רסז.

דירה נאה מרחבת דעתו של אדם: ברכות נז, ב.