ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט'שכז

ב"ה, יום השלישי , ה' סיון, ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו...

ובעמדנו בימי סגולה אלה, אשר התחלתם -

ביום ראש חודש, בו באו מדבר סיני ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד,

ותיכף למחרתו נאמר לבית יעקב (אלו הנשים ) והוגד לבני ישראל (אלה האנשים): אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו' ועתה גו' ושמרתם את בריתי (על שמירת התורה ) והייתם לי סגולה מכל העמים גו' ממלכת כהנים וגוי קדוש -

וסיום וחותם ימי הכנה אלה בחמשה בחודש בו

אמרו ישראל, כולם פה אחד , כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע -

ואמרו חז"ל שבשעה זו שמח בהן הקב"ה ונתן להם תורתו וברכם בשלום,

יהי רצון אשר כל האמור לעיל - כן יהי' לנו,

ומתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף תקויים בכאו"א הברכה - בנוסח הידוע - קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

ואין כל אומה ולשון שולטת בהן וכמו שנאמר: ייטב להם ולבניהם עד עולם.

בברכת חג שמח

מ. שניאורסאהן

* * *

בת"ח מראש על עשייתו בנוגע למצבת אחי ע"ה ככל הדרוש ובברכת חג שמח...

בודאי יודיע ההוצאות כספיות בזה שהוציא ות"ח.

* * *

בסוג הדרישה לש"ב שי' שם - בסמיכות להזמן שישלח נכון להסבירם שטוב להעתיק לגמרי וכו'. ובאם יסכימו - לעשות כן.

(לע"ע עכ"פ) אין מקום לנסיעתי מניו יארק לאיזה מקום שהוא.

* * *

בברכת מז"ט לשידוך בתו תי' ובברכת חג שמח ולהצלחה רבה בעבוה"ק.

נהניתי לשמוע שמכיר שהוא באקטיוו דיוטי - שעפ"ז ה"ה במצב דשמחה ומרש נצחון שגור בפיו. וה' יצליחו.

* * *

זה עתה נתקבל מכתבו מיום חי סיון ות"ח ת"ח על הבשו"ט. ובנוגע לזמן ומקום חתונת בנו...שי' בשטומו"צ - מובן שבדורנו לא זו הדרך "לעמוד" על דרישות וכו' - כ"א אך ורק בדרך הצעה מנומקת, וק"ל. וה' יצליח.

הפ"נ שבמכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק'.

* * *

ז"ע נתקבל המכתב מי"ב סיון.

בנוגע לסברת ביקור באהקת"ו לשנה - הנה נוסף על ההוצאות (בכסף - שבטח יוצרכו ללוות, בזמן, מרץ), בלבול בעניני חינוך הילדים שי' וכו' וכו' הנה נתוספו עתה אפשרויות לפעולות במלבורן (ובמילא - גם החובה לבצען) - והאומנם מותר לנטוש המערכה?

* * *

בזמן כתיקונו - כותב בתכיפות, ודוקא עתה - הפסיק הכתיבה!!

* * *

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ג' סיון ות"ח על תכנו המבש"ט ומחי' לב ונפש.

* * *

ז"ע נתקבלו המכ' די' י"א סיון, ות"ח על הבשו"ט ממבצע התפילין. ויהא ביקור זוג' ובנו שי' באהקת"ו בהצלחה. עליית ת' הישיבה לשם - בעתיד.

יום השלישי: ראה שבת (פח, א): אוריאן תליתאי כו'. ובר"נ גאון שם. זח"ג רמו, א.

בו באו: שבת (פו, ב). וראה תו"א ר"פ יתרו.

כאיש..אחד: פרש"י יתרו (יט, ב) ממכילתא שם.

(אלו..האנשים): שם (יט, ג).

למצרים: להעיר משו"ע אה"ע ס"ד ס"י וש"נ. אבל גם להרמב"ם וכו' דאין דין מצרי לאחרי שבא סנחריב ובלבל כו' - ולהעיר מס' הלבוש (שם, שם): דודאי מיעוטם נשארו במקומותם והוה לי' קבוע וכו' - היינו רק בדפריש (כפשוטו, או ע"י גיור - מדאינו ------------------------

ט'שכז

כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 245, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

באו מדבר סיני..ממלכת כהנים וגוי קדוש: יתרו יט, א-ו.

מחלק בשו"ע בין הגר בארמ"צ או במק"א. ועיין רמב"ם הל' אסו"ב ספי"ב "הפורש מהן להתגייר". ראה רש"י יבמות טז, סע"ב (דל' הש"ס דקביעי - מסייעו נגד התוס' שם). וי"ל דבנדו"ד גם להתוס' כן הוא, כיון שנאסר בתור מצרי (ובפרט ד(מעשה) המדינה ותושבי' - צירפם הכתוב לגנאי). ובזה בטלה קושיית ערה"ש שם סק"כ). ועפ"ז מובן הא דגם הרמב"ם אוסר הישיבה בארמ"צ גם בזמה"ז, אף שטעם האיסור הוא שלא נלמוד ממעשיהם (סהמ"צ מל"ת מו). ובפרט להרמב"ם בהל' מלכים (פ"ה ה"ח) ששינה וכתב "שמעשי' מקולקלין" באם היא "בידי עכו"ם" איזו אומה שתהי', דמזה מוכח דס"ל דהאיסור מצד הארץ (ראה מנ"ח מצוה תק). וי"ל שזהו ע"ד יש מעינות שמגדלין שטופין כו' (במדב"ר פ"כ, כב). ורק כבוש רבים דנעשה "כארץ ישראל" משנה זה. ולכן התיר (שם) רק בכבוש "מלך ישראל ע"פ ב"ד". אלא שעפ"ז צע"ק דברי הגמי"י שם, ועוד. ויל"ע בברכ"י ובספרים שצויינו באוצר הפוסקים (שם). ועיין פע"ח ש"ח פ"ג. ס' הלקוטים ר"פ תצא ועוד. ואכ"מ.

ואשא..נשרים: בשנים: מפוזרים היו ולשעה קלה נקבצו כולם; לאח"כ באו למחוז חפצם לפי שעה (רש"י שמות יט, ד. יב, לז. ממכילתא שם).

על שמירת התורה: פרש"י יתרו (יט, ה).

כולם פה אחד: פדר"א פמ"א.

ואמרו חז"ל: דרך ארץ זוטא ר"פ השלום.

בנוסח הידוע: הובא כו"כ פעמים במכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר.

בשמחה ובפנימיות: להעיר משבת קל, א. דברים ה, ד. פסחים סח, ב. פס"ד בשו"ע (אדה"ז סתצ"ד סי"ח): ולשמוח בו כו' אינו דומה לשאר יו"ט ושבתות.

------------------------

להעיר משו"ע..ואכ"מ: ראה לקו"ש חי"ט ע' 171 ואילך.

ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו': ראה שיחת ש"פ בהעלותך תשכ"ז.

כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע: משפטים כד, ז.

ואין כל אומה ולשון שולטת בהן: להעיר מע"ז (ב, ב) שהחזיר ה' התורה על "כל אומה ולשון" ולא קיבלוה.

ואין..עולם: ע"ז ה, סע"א. וראה הל' תשובה להרמב"ם (פ"ט, ה"ב): דמפני זה נתאוו כל ישראל לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות כו' לעסוק בתומ"צ כהוגן כו' וירבו בחכמה כו'. ועייג"כ שם סוף הל' מלכים.

------------------------

וכמו שנאמר: ואתחנן ה, כו.

בת"ח מראש: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה יהודה שמוטקין.

אגרות נוספות אליו - לעיל ט'סג, ובהנסמן בהערות שם.

מצבת אחי ע"ה: הוו"ח אי"א נו"מ ובעל מדות וכו' ישראל ארי' ליב - שמ"כ בעיה"ק צפת.

בסוג הדרישה: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מוהרש"י זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'לג, ובהנסמן בהערות שם.

להעתיק לגמרי: מרוסיה, ולא להסתפק בבקשת רשיון ביקור בארה"ק.

לע"ע עכ"פ: מענה להזמנה, שיבוא הרבי לבקר בארה"ק. ראה גם לעיל אגרת ט'קסא.

לקמן ט'שמב.

באקטיוו דיוטי: שירות בפועל.

דשמחה ומרש נצחון שגור בפיו: ראה סה"ש תש"ה ע' 3. 59. סה"מ תש"י ע' 104. 191.

ז"ע נתקבל המכתב: קטע זה נדפס ב"ספר השליחות" (כפ"ח, תשמ"ז) ע' 323.

בזמן כתיקונו: נכתב בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה אברהם יצחק שי' ששונקין. נדפסה ב"התקשרות" חוב' צד ע' 11. אגרת נוספת אליו - לעיל ט'רפד.

מאשר הנני קבלת מכתבו: הוספה בתחילת האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה משה צבי הלוי סגל, ירות"ו. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ג ד'תרי"ב. לקמן ט'שדמ.

ז"ע נתקבלו: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח (אחרי י"א סיון) אל מו"ה חיים הלוי בנימיני, בעת שהותו בברזיל. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ט ז'רסג.

ממבצע התפילין: בהתוועדות ש"פ במדבר, מברכים החודש סיון, יומיים לפני פרוץ המלחמה, דיבר הרבי שיחה מיוחדת אודות המצב באה"ק, ותוכנה:

כשהקב"ה מנהיג מלחמה: א) מתבטל האויב לגמרי. ב) "לא נפקד ממנו איש" שכולם נשארים בשלימות.

והסגולה לזה היא מצות תפילין, שעלי' איתא בגמרא: א) "כל המניח תפילין מאריך ימים" (מנחות מד, סע"א). ב) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך כו' אלו תפילין שבראש" (ברכות ו, א. וש"נ).

ולכן, המשיך הרבי ואמר: א) כאשר אלו שנמצאים בצבא יניחו תפילין, הם יטילו בזה פחד על כל שונאי ישראל ויחסכו את המלחמה. ב) כל יהודי שיניח תפילין לזכותם של אנשי הצבא, יעזור להם בזה לאריכות ימים ושפחדם יפול על כל העמים מסביב.

מיד בצאת השבת פורסם הדבר באה"ק ובכל רחבי תבל, וכך התחיל "מבצע תפילין".

ת' הישיבה: תלמידי הישיבה "מחנה ישראל" בעיר פטרופוליס, ברזיל, שיסד הר"ח בנימיני בשנת תשכ"ד בברכתו ועידודו של הרבי. הם ארגנו "מבצע תפילין", ע"י הדפסת דף הסברה וע"י ביקורי בית ("בכרם חב"ד" גליון 16, טבת תשכ"ח).