לימוד מס' סוטה

כח

[א]

נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה - נוסף על השיעורים הקבועים - דף ליום דף ליום (ס' המנהגים, מלוח 'היום יום' עמ' נא)

כך שמעתי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ], ושכן נהגו משנים בתוככי אנשי חב"ד. ואף שלא אמר הטעם על זה, יש לבאר על-פי המבואר בכמה מקומות בנגלה דתורה ובחסידות, בדבר השייכות שבין ימי ספירת-העומר או מנחת-העומר - והענין דסוטה, עד אשר "ונקתה ונזרעה זרע" וכו' (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יח, עמ' תיב. ועוד שם, ט, עמ' עה: הלימוד במס' סוטה בימי הספירה, יש לומר הטעם על-פי המבואר בזוהר (ח"ג צז, א) השייכות ביניהם, ומובא גם-כן בדא"ח בביאור הענין דהעומר הוא מאכל שעורים וכמו מנחת סוטה).

ביאור נוסף: ספירת-העומר היא הכנה למתן-תורה, וכך גם מס' סוטה שסיומה הוא בדברי רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא, הוא רב יוסף האומר שם (דף ה, א) לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני וכו', שההכנה למתן-תורה הוא הקדמת נעשה לנשמע, ענווה וביטול לבעל הרצון (על-פי שיחת ש"פ במדבר תשי"ח. וראה עוד בס' שערי-המועדים - ספירת-העומר, עמ' קמג-קמה. וביאור נוסף בשיחת ליל ערב חגה"ש תשמ"ב).

הקשר דמסכת סוטה לימי הספירה - מודגש יותר בכך שמספר הדפים דמסכת סוטה מכוון למספר הימים דספירת-העומר - מט דפים, כנגד מט ימי הספירה, דף ליום. ומובן שחלוקת הדפים ומספרם הם בוודאי בהשגחה-פרטית 1 (ס' התוועדויות תשמ"ח, ג, עמ' 253. וראה עוד בס' שערי-המועדים הנ"ל, עמ' קמה-קמז, מהתוועדויות תשמ"ז).

[ב]

מה שהעיר במספר הדפים, שגם מסכת שבועות יש לה מספר דפים מתאים למסכת סוטה, הנה נמצא בספרים המנהג דלימוד מס' שבועות בימי הספירה (בספר זכרון-יהודא, מובא בלקוטי-מהרי"ח סדר מנהגי ימי העומר, בתור מנהג בעהמ"ס אמרי-אש), אבל מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] הוא, שלומדים מסכת סוטה (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ט, עמ' עו).

המנהג ללמוד בימי הספירה את מסכת שבועות - שגם בה מ"ט דף - נפוץ יותר, אך גם לימוד מס' סוטה מקובל על רבים. ראה בס' מנחת-עומר (כג, א-ב), מנהג-ישראל-תורה (עמ' שמ-שמא).

[ג]

ביום הראשון של ספירת-העומר לומדים את דף השער של מס' סוטה, 2 ואת הדף הראשון של המסכת לומדים ביום הראשון של חול-המועד (בחו"ל). (שיחות: יום ב' דחגה"ש תש"י, אות טו; ליל ערב חגה"ש תשמ"ג, אות יג; ש"פ במדבר תשמ"ה, אות י)


1) חלוקה זו ומספר זה נעשו אמנם רק עם הדפסת הש"ס, ולפני כן - בכתבי-היד - לא נהגה חלוקה זו (ואפילו בדפוסי הש"ס, ישנם דפוסים שבהם חלוקת הדפים ומניינם הם באופן אחר). כלומר, חלוקה זו נעשתה לא על-ידי גדולי ישראל, אלא בידי המדפיס, שלא היה כלל בן-ברית! אעפ"כ, היות וכל דבר שבעולם הוא בהשגחה-פרטית, ועאכו"כ ענין הקשור בתורה, הרי עצם העובדה שהש"ס נדפס באופן כזה, וכך הוא נתפרסם ונתפשט בכל תפוצות ישראל עד סוף כל הדורות, דבר זה מוכיח שבוודאי קיים תוכן פנימי באופן חלוקת הדפים, גם אם חלוקה זו נעשתה בידי מדפיס שאינו יהודי. ושמא אדרבה - אצל האינו-יהודי שאינו בעל בחירה, מודגש עוד יותר עד כמה הדבר הוא בהשגחה-פרטית (על-פי ס' ההתוועדויות, שם).

2) שייכותו של דף השער למסכת כולה, אינה רק בזה שהוא בבחינת "שומר" לכל המסכת, אלא גם בכך שבו מופיע שמה של המסכת, והשם כולל מהווה ומחיה את כל המסכת הקרויה בשם זה. וזו שייכותו של דף השער ליום הראשון של ספירת-העומר, שמכחו של יום זה (שבו מקריבים את העומר) באים כל שאר הימים. ו"נעוץ סופן בתחילתן", סיום המסכת כולה נעוץ בדף השער הכולל את כל המסכת (על-פי שיחת ש"פ במדבר תשמ"ה.

ס' ההתוועדויות, ד, עמ' 2144-2143).

1) חלוקה זו ומספר זה נעשו אמנם רק עם הדפסת הש"ס, ולפני כן - בכתבי-היד - לא נהגה חלוקה זו (ואפילו בדפוסי הש"ס, ישנם דפוסים שבהם חלוקת הדפים ומניינם הם באופן אחר). כלומר, חלוקה זו נעשתה לא על-ידי גדולי ישראל, אלא בידי המדפיס, שלא היה כלל בן-ברית! אעפ"כ, היות וכל דבר שבעולם הוא בהשגחה-פרטית, ועאכו"כ ענין הקשור בתורה, הרי עצם העובדה שהש"ס נדפס באופן כזה, וכך הוא נתפרסם ונתפשט בכל תפוצות ישראל עד סוף כל הדורות, דבר זה מוכיח שבוודאי קיים תוכן פנימי באופן חלוקת הדפים, גם אם חלוקה זו נעשתה בידי מדפיס שאינו יהודי. ושמא אדרבה - אצל האינו-יהודי שאינו בעל בחירה, מודגש עוד יותר עד כמה הדבר הוא בהשגחה-פרטית (על-פי ס' ההתוועדויות, שם).

2) שייכותו של דף השער למסכת כולה, אינה רק בזה שהוא בבחינת "שומר" לכל המסכת, אלא גם בכך שבו מופיע שמה של המסכת, והשם כולל מהווה ומחיה את כל המסכת הקרויה בשם זה. וזו שייכותו של דף השער ליום הראשון של ספירת-העומר, שמכחו של יום זה (שבו מקריבים את העומר) באים כל שאר הימים. ו"נעוץ סופן בתחילתן", סיום המסכת כולה נעוץ בדף השער הכולל את כל המסכת (על-פי שיחת ש"פ במדבר תשמ"ה.

ס' ההתוועדויות, ד, עמ' 2144-2143).