ספריית חב"ד ליובאוויטש
ולהבין כו' ברוך ה' אלקי ישראל
ד) ולהבין83 בתוס' ביאור מה שתקנו הברכות בב"ש, אבל בזמן בית ראשון לא היו מברכין, כן אמר רבינו אדמו"ר ז"ל, בד"ה להבין ענין הברכות שבפ' בראשית84, כי הנה נת' לעיל85 בשם הזהר ויצא דקנ"ח ע"ב כי ענין הברכה לש' הוי' היא ע"ד מ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם עד86 העולם היינו מעלמא דאתכסיא שהיא בינה87 לעלמא דאתגלייא מל'88, ושם מבואר89 ג"כ אשר ב' שמות הוי' תרין עלמין נינהו, וכמ"ש בזהר נשא קל"ח ע"א בענין הוי' הוי' פסיק טעמא בגווייהו, וכמ"ש מזה בלק"ת פ' חקת90 בביאור ע"פ זאת חקת התורה אשר ציוה הוי' ע"ש, שהם בחי' ממכ"ע וסוכ"ע, ועמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה וירא ישראל91 את היד הגדולה, ובד"ה כי אתה נרי92, דהנה פעם כתי' ה' רחום וחנון93, ופעם כתיב חנון ורחום הוי'94, והענין הוא כי פי' הוי' רחום וחנון שכדי להיות התגלות מדת רחום וחנון מאוא"ס דלאו מכל אינון מדות95 איהו כלל הוצרך להיות בחי' הוי' שהוא צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות96, אך פי' חנון ורחום הוי', היינו שמבחי' חנון
ורחום דהיינו מפני היותו חפץ חסד כמ"ש כי חפץ חסד הוא97 נמשך בחי' הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' שבסדר השתלשלות משא"כ הוי' שקודם רחום וחנון הוא ההוי' שלמעלה מגדר השתלשלות, ושם נעשה בחי' הוי' שהוא ג"כ צמצום והתפשטות כו' כדי להמשיך מדת חנון ורחום בהוי' שבסדר השתלשלות98, כי הנה ב'99 הוויות א' בז"א שפי' הוי' ל' מהוה100, והיינו להוות עולמות הנבראים, והגם כי זהו בדרך ממילא ומאיליו כמ"ש כי הוא צוה ונבראו101 מ"מ הנה הוי' ל' מהוה כו', והוי' הא' הוא בא"א להיות חנון ורחום, כי בחי' ש' הוי' זה הוא ב' פיאות דא"א, להמשיך י"ג ת"ד בז"א, אבל חנון ורחום הוי' היינו המשכת יגת"ד בז"א להיות הז"א בש' הוי' כו'102.
והנה ש' הוי' בחי' סוכ"ע מאיר בבינה הנק' עלמא עילאה103 עלמא דאתכסיא כנודע שהתגלות עתיק הוא בבינה104 ולכן נק' הבינה הוא105, וש' הוי' דז"א שהוא נק' ממכ"ע מאיר במל' שנק' עלמא תתאה106, ונק' עלמא דאתגליא, וע' בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום והשבות, הראשון107 שלכן בבחי' ממכ"ע נאמר ומבשרי אחזה אלקה108 משא"כ בבחי' סוכ"ע נא' ויאמינו בהוי'109 כו', וע"כ הברכה היא מן העולם מבחי' בינה, וכמ"ש בזהר אמור דצ"ט א' בפי' בעבר הנהר110 כו' מעולם, ההוא נהר עולם איקרי כו', לבחי' העולם מל' מקור דבי"ע, והיינו שיומשך ש' הוי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, ולא יהי' הפסיק טעמא מפסיק <ו>
ּ כו' שהו"ע יהי רקיע ויהי מבדיל111, והבדילה הפרוכת112 כו', וצ"ע דלקמן יתבאר שהפסיק טעמא113 מייחדם
ומחברם114, ועכ"ז גם לפ"ז ענין בחי' הברכה מן העולם ש' הוי' דלעילא עד העולם ש' הוי' שבסדר השתלשלות שיומשך בחי' גילוי סוכ"ע בממכ"ע ולא כמו בחי' חיבור הפסיק טעמא לבד כו'.
קיצור. ענין הברכה הוא ע"ד ברוך כו' מן העולם ועד העולם היינו מש' הוי' דע"ק המאיר בבינה סוכ"ע שיאיר בממכ"ע ש' הוי' בז"א ובמל', ושלא יהי' הפסק מחמת הפסיק טעמא, יהי רקיע ויהי מבדיל115, או שיומשך תוס' וריבוי בחיבור הפסיק כו'.
ה) ועוי"ל116 בפי' הברכה מעלמא דאתכסיא ע"ד מ"ש האלשיך ר"פ בראשית בפי' ואהי' אצלו אמון, אומן117 בהקדמה ב', כי הנה סיפור הדברים הנבראים בשי"ב118, אף שהוא כפשוטו ממש, הלא ירמוז ג"כ אל הדברים הנאצלים עליונים רוחניים לאין תכלית, ועד לא נברא העולם119 כו', כי למטה השמים הם כפשוטו, ויש באצילות שמים שהם ז"א120 דאצי' אש ומים121 חו"ג122 כו', וכן השמש למטה מאור גשמי, ולמעלה זהו ענין ש' הוי'123 כמ"ש שמש ומגן124 הוי' אלקים, ולכן נמשלה התורה ללוח ופנקס125 שבו ראה הקב"ה וברא דוגמתו שמים וארץ גשמיים כו', יעו"ש. ודפח"ח126. וא"כ עד"ז יש לפרש הברכה מעלמא דאתכסיא היינו שיאירו אורות הנאצלים הרוחני' גם בעלמא דאתגליא בכדי שלא יסתירו ולא יעלימו הגשמיים, וע"ד שנאמר לע"ל השמים החדשים והארץ החדשה127, והיינו שלא יסתירו ולא יעלימו על גילוי אלקותו ית', ועד"ז נא' ולא יהי' לך עוד השמש לאור יומם והי' לך ה' לאור עולם128, והיינו כמו שהוא למעלה שבחי' שמש ומגן ז"ע הוי' אלקים
ממש כך יאיר ויתגלה בחי' זו למטה, זהו ענין ברוך ה' לשון בריכה129 והמשכה130 בחי' גילוי כו', ועמ"ש בלק"ת בד"ה ואתחנן131 בפי' ברוך שאמר כו'.
והנה בית ראשון הוא בינה132 ה' עילאה, ובית שני הוא מל'133, ולכן חסרו ה' דברים בב"ש134, הנמשכים מה"א עילאה וכמ"ש מזה בלק"ת בדרושים לר"ה בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, ושם פ"ה ע"ש. ועמ"ש המק"מ על הזהר שמות ד"ט ע"ב שבזמן בית ראשון הי' גם המל' אז במדריגת הבינה שהוא ה' עילאה, ועמ"ש מזה בסד"ה ששת ימים136 תאכל מצות, ובמק"מ פ' תרומה דקמ"ג ע"א135, וכ"כ במאו"א אות ב' סעי' י"ד בתי ישראל אימא וברתא, בית ראשון בינה בית שני מל', כי בב"ר הי' המל' מגיע137 עד אימא שוה לז"א, ובב"ש חצי פרצוף שיעור מקום של רחל תמיד ונק' שניהם בתי ישראל אימא וברתא זו בית לישראל סבא, וזו בית לישראל זוטא עכ"ל. וע' במק"מ פ' שמות ד"ט138. והנה ישראל סבא זהו בחי' עתיק יומין המאיר ביסוד אבא כו', וע' מענין לשני בתי ישראל בזח"א פ' בראשית ד"נ ע"ב באריכות. ובסה"מ סי' קל"ח. ומענין ישראל סבא וישראל זוטא בת"א סד"ה ואלה שמות בנ"י139, יעו"ש. וע' בת"א פ' ויגש140 <ז>
ּ בענין משמח חתן וכלה וענין משמח חתן עם הכלה בהשואה אחת כו'.
ועפ"ז מה שא' רבינו אדמו"ר ז"ל שבבית ראשון לא היו מברכין, כי מאחר שעיקר הברכה הוא להמשיך מבחי' סוכ"ע המאיר בבינה בש' הוי' דממכ"ע המאיר במל', והרי בבית ראשון הי' מאיר מעצמו בחי' אור הבינה כנ"ל שהיא הנק' בית ראשון בחי' בית לישראל סבא כו', א"כ לא הי' נצרך לברך ולהמשיך בחי' זו, אלא בבית שני שהוא בחי' מל', אשר אין בה אור הבינה ונק' בית לישראל זוטא שהוא ז"א, בחי' כי נער ישראל141, שנק' קטנות לגבי הגדלות דישראל סבא כו', וגם היא חצי פרצוף כו', נגד תנה"י דז"א, ע"כ אז דוקא תקנו הברכות לברך את השם, והיינו להמשיך בחי' ש' הוי' דלעילא הסוכ"ע המאיר בבינה שיאיר בש' הוי' דז"א הממכ"ע וממנו יאיר במל', ולכן כל ברכה שאין בה
שם ומל' אינה ברכה142, וכ"כ במאו"א אות ב' סל"ה וז"ל ברכה מצד אימא143 בריכה העליונה (ע' בסידור בדרוש ברכת הזימון144 ובזהר ס"פ בא דמ"ב ע"ב מענין מקור מעין ים) ששם מימי החכמה נמשכין145 לתוכה (וע' בזח"ב ס"פ בשלח דס"ג ע"ב ההובא לעיל146 כד ע"ק סדכ"ס כו' אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה), המברכת למל' בריכה התחתונה כו' עכ"ל. ופי' ברכה זו למל' נראה שבאה ע"י ז"א, ולכן איכא מ"ד דרק כל ברכה שאין בה שם אינה ברכה שאע"פ שלא הזכיר מל' הוי ברכה, כי מאחר שהזכיר השם הוי' דז"א ממילא נמשך למל', ויובן זה ע"פ מ"ש בת"א ס"פ ויגש בענין משמח חתן וכלה שבחי' המל' מקבלת ע"י ז"א, ועמ"ש בלק"ת שה"ש147 בד"ה צאינה וראינה בפי' שאו ידיכם קדש148 וברכו את הוי', ולכן גדול העונה אמן149 יותר מן המברך, כי אמן גימ' הוי' אד'150 והיינו שיומשך הברכה מז"א למל', ויהי' יתד במקום נאמן151, יתד שלא תמוט, וע"ז מורה ש' אד' וכמ"ש במא"א152 שז"ע מאה אדנים שבמשכן153 לקבל מאה ברכות154 כו' והיינו האדנים מש' אד'155 שמקבלים156 ע"י אמן הברכה מש' הוי', ועמ"ש במ"א בענין זו"נ שהם הממוצעים לחבר ההמשכה מאא"ס בבי"ע וז"ע כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה157 כמ"ש בת"א ס"פ תרומה בכי"ק רבינו אדמו"ר נ"ע וז"ל ונודע שהז"א הוא תכלית ירידת אא"ס מלמעלה למטה בכדי להאיר אח"כ לבי"ע ע"י הנוקבא כו' ע"ש. והנה בפי' יברך את הנערים158 מבואר בזח"ג קפ"ז ע"ב בפ' בלק, ובזח"א ויחי דרך"ח ע"ב דקאי על שנים כרובים שהם הנק' נערים על שהם בחי' קטנות לגבי אוא"ס הבלתי בע"ג, ועמ"ש בת"א בד"ה בך"ה בכסליו159 גבי חנוך לנער כו', בפי' מי יקום יעקב160 כי קטן הוא שיעקב הוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, ומאחר שיש קצה וקצה הרי הוא בבחי' קטן לגבי אוא"ס הבלתי בע"ג כו'.
<ח>
ּוענין הברכה בהם היינו שיומשך בהם תוס' וריבוי אור, וכענין פי' ונערים ממשתה נגינתם161, כי עכשיו ההשפעה הנמשך ע"י הנערים שהם מט"ט וסנד"ל162 המשתלשלים מזו"נ באה בהסתר והעלם אותותינו לא ראינו163, וזהו הצמצום והקטנות, והברכה היא שלא יהי' העלם והסתר כ"כ וכמו בנס דפורים הנה גם בלבוש הטבע נתגלה בחי' נס וגילוי, וכמ"ש ראו כל אפסי ארץ164 את ישועת אלקינו, וכן י"ל ג"כ בזו"נ הנק' כרובים יומשך בהם ריבוי אור מנו"ה דאימא ע' במא"א אות ך' סעי' מ"ד ותבין165. ועפ"ז י"ל שלכן ברוך הוא אותיות כרוב166, היינו שיומשך ויאיר הברכה בבחי' כרוב כו'. וכ"ז בבית שני, אבל בבית ראשון שהי' המל' במדריגת הבינה לא הי' צריכין לברך.
קיצור167. בבית ראשון הי' מאיר בינה, ובית שני מל', ולכן בבית ראשון לא הי' צריכים כ"כ לברך, שהרי בינה היתה מאירה בבית ראשון אבל בבית שני מל', הוצרכו לתקן הברכות, והברכה בשם ומל' זו"נ שרש ב' כרובים מט"ט וסנד"ל, שבהם וע"י מסתתר השפע, והברכה גילוי, כמ"ש ראו כל אפסי ארץ, וענין אמן הוי' אד' לכן היו מאה אדנים לקבל מאה ברכות.
83) ולהבין: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (ב' מההמשך והוא) ד"ה: ברוך ה' אלקי ישראל — ש"פ מצורע (הכולל פרקים ד — ה). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם גם פתיחה זו נרשמה בפ"ע ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש. וראה לקמן (בחלק ההנחות) הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
למאמר זה לפ"ד — ראה אוה"ת בראשית כרך ג' ע' תקנא [והוא לשונו בשינויים והוספות]. תו"א מקץ מא, א. ג. מאמר ד"ה ועתה ישראל ש"מ אלול תשכ"ח (קונ' כ' מנ"א תנש"א — סה"מ מלוקט ה ע' שמב). הקיצור הוא לשון אוה"ת שם ע' 1104. לפ"ה — ראה אוה"ת שם ואילך. לקו"ת ר"ה נז, ג. הקיצור — ראה אוה"ת שם ע' 1104 בשינויים.
84) בד"ה להבין ענין הברכות שבפ' בראשית: תו"א ו, א.
85) נת' לעיל: על יד הערות 41-2.
86) עד: ב וכן לעיל רפ"ב על יד הערה 40 ובהקיצור כאן: ועד — אבל כ"ה גם בהנחה כאן (שנדפס לקמן בחלק ההנחות) ובהערה 2 שם.
87) מעלמא דאתכסיא שהיא בינה: ראה גם לקו"ת שמע"צ פח, ד.
88) מעלמא דאתכסיא שהיא בינה. . מל': כ"ה גם באוה"ת כאן ע' תקנא.
89) ושם מבואר: בזהר.
90) בלק"ת פ' חקת: נז, ג.
91) בת"א. . וירא ישראל: סא, ד ואילך.
92) בת"א. . כי אתה נרי: מקץ מא, א. ג — נעתק כאן (והוא עד לקמן על יד הערות 98 ו 102) בשינויים והוספות.
93) ה' רחום וחנון: תשא לד, ו [בדילוג]. ראה גם בהבא לקמן מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטו וע' תתקכב. תקס"ח ח"ב ע' תרמט וע' תרנז. ש"א ע' מג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקעא וע' תקפז.
94) חנון ורחום הוי': תהלים קיא, ד. קמה, ח. דהי"ב ל, טו.
95) דלאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה יז, ב.
96) הוי' שהוא צמצום. . והתפשטות: ראה אגה"ת פ"ד. לקמן פ"ח הערה 251.
97) כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.
98) השתלשלות: ע"כ לשון התו"א מקץ מא, א. ראה לעיל הערה 92.
99) ב': מכאן ועד בסמוך על יד הערה 102 הוא לשון התו"א מקץ מא, ג בשינויים והוספות.
100) הוי' ל' מהוה: ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים ש"ד, ספ"י. שער היחוה"א פ"ד. פ"ז. הערה בסה"מ ת"ש ע' 40.
101) כי הוא צוה ונבראו: תהלים קמח, ה. וראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום ספ"ה. וש"נ.
102) כו': ע"כ הוא לשון התו"א — ראה לעיל הערה 99.
103) בבינה הנק' עלמא עילאה: ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תטו ואילך.
104) שהתגלות עתיק הוא בבינה: ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי כרך א ע' שסד. לקמן פל"ו.
105) נק' הבינה הוא: ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא של"ד, ספ"ב. לקו"ת קרח נה, ב. תו"ח לך פא, ב ובהערה 7.
106) במל' שנק' עלמא תתאה: ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תטו ואילך.
107) בלק"ת פ' ואתחנן. . הראשון: ד, א. ה, ג.
108) ומבשרי אחזה אלקה: איוב יט, כו. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה בנים אתם על יד הערה 17. ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 41. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רסד. תו"ח בא ח"א צח, ב. וש"נ.
109) ויאמינו בהוי': בשלח יד, לא. ראה גם לקמן ספ"ז. תו"א בשלח סב, א.
110) בעבר הנהר: יהושע כד, ב.
111) יהי רקיע ויהי מבדיל: בראשית א, ו [בדילוג].
112) והבדילה הפרוכת: תרומה כו, לג. ראה גם סה"מ תר"ל ע' קו.
113) דלקמן יתבאר שהפסיק טעמא: פ"ט ד"ה ואפ"ל.
114) ומחברם: ע"כ לשון אוה"ת — ראה לעיל הערה 83.
115) קיצור. . מבדיל: לשון אוה"ת כאן ע' 1104.
116) ועוי"ל: לשון אוה"ת כאן ע' תקנא ואילך בשינויים והוספות.
117) ואהי' אצלו אמון אומן: משלי ח, ל. ב"ר בתחילתו.
118) כי. . בשי"ב: לשון האלשיך.
119) הלא. . העולם: לשון האלשיך בשינוי קל.
120) שמים שהם ז"א: ראה זהר בשלח סב, ב. אד"ז האזינו רפח, א. סה"מ תרכ"ז ע' קעא. תרכ"ט ע' לב. לעיל המשך אם כסף תלוה ספ"ב. וש"נ. לקמן הערה 1291.
121) שמים. . אש ומים: ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. לקמן מאמר ד"ה ואשא אתכם הערה 19.
122) אש ומים חו"ג: ראה ס"י פ"א, מי"א-יב ובמפרשים שם. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תצח. דברים ח"ד ע' א'שצב. הנחות תקע"ז ע' ח. סה"מ שבהערה 120.
123) השמש. . ש' הוי': ראה זהר בראשית כ, א.
124) שמש ומגן: תהלים פד, יב.
125) נמשלה התורה ללוח ופנקס: ראה ב"ר בתחילתו: דיפתראות ופינקסאות, וברש"י שם: פנקס לוח.
126) ודפ"ח: ודברי פי חכם חן.
127) השמים החדשים והארץ החדשה: ישעי' סו, כב.
128) ולא יהי'. . לאור עולם: ישעי' ס, יט [בדילוג. ושם: לא יהי' — אבל כ"ה גם באוה"ת כאן ע' 1102. לקמן בהקיצור לפכ"ח. (בחלק הההנחות) בהנחה מדרוש זה על יד הערה 52. ש"א לג, ב. תו"ח ויצא קסח, א ובהערה 2. יתרו ח"ב רסב, ב. ויקהל תג, ב].
129) ברוך ה' לשון בריכה: ראה גם סה"מ תרכ"ו ע' קלב. תרכ"ט ע' ב. תרנ"ד ע' שיב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסב. וש"נ.
130) ברוך. . והמשכה: ראה זהר עקב ער, סע"ב הובא בריש ההמשך כאן על יד הערות 9-10. תו"ח בשלח ח"א קס, ד הערה 540.
131) בלק"ת בד"ה ואתחנן: ב, א.
132) בית ראשון הוא בינה: ראה לקו"ת במדבר יג, ג. אוה"ת שה"ש ח"א ע' קל.
133) בית. . בינה. . מל': ראה אוה"ת חנוכה ע' שא. איכה כרך ב ע' א'נ. סה"מ תרכ"ט ע' רפז.
134) חסרו ה' דברים בב"ש: יומא כא, ב.
136) בסד"ה ששת ימים: לקו"ת צו טו, סע"א.
135) ועמ"ש. . ע"א: לשון הלקו"ת ר"ה נז, ג בשינוי. ובאוה"ת כאן ליתא.
137) מגיע: וכ"ה גם בלקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן. ובמאו"א: מגעת.
138) וע'. . ד"ט: בלקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן ניתוסף: ע"ב. ראה גם לקו"ת שבהערה 135.
139) בת"א סד"ה ואלה שמות בנ"י: שמות נ, ד. בלקו"ת לג"פ כאן כט, א: בד"ה אלה, ותיקן הר"ש סופר על הגליון: סד"ה ואלה.
140) בת"א פ' ויגש: ראה שם מד, ד ואילך.
141) כי נער ישראל: הושע יא, א.
142) כל ברכה. . ברכה: ראה ברכות יב, א.
143) אימא: במאו"א־ לקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן ובשמות ע' פג: אימא עילאה.
144) בסידור בדרוש ברכת הזימון: שער בהמ"ז קד, א.
145) נמשכין: במאו"א־ לקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן ובשמות שם: נאספים.
146) ההובא לעיל: פ"ב על יד הערות 37-8.
147) בלק"ת שה"ש: כד, ג.
148) שאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב.
149) גדול העונה אמן: ברכות נג, ב.
150) אמן גימ' הוי' אד': ראה ת"ז תי"ט מ, א. תכ"ו עא, ב. ספר המנהיג דיני תפלה קרוב לתחילתו (ירושלים תשל"ח ר"ע לב. וש"נ). פע"ח שער כוונת אמן שי"א, פ"א — פ"ד. מאו"א מערכת אמן אות צד. לקמן ספל"ד.
151) יתד במקום נאמן: ישעי' כב, כג.
152) במא"א: בלקו"ת לג"פ ואוה"ת בראשית כאן ע' תקנב ניתוסף: שם.
153) שבמשכן: כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן. ובמאו"א וכן באוה"ת עקב ע' תקיח ליתא.
154) ברכות: באוה"ת עקב שם: ”והוא מבואר בספר ש"א שער א" (ה, ב).
155) האדנים מש' אד': ראה ש"א שם. לקו"ת להאריז"ל תרומה כו, יט. ס"פ ויקהל. ר"פ פקודי.
156) שמקבלים: בלקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן: שמקבל.
157) כרוב אחד מקצה. . מזה: תרומה כה, יט.
158) יברך את הנערים: ויחי מח, טז.
159) בת"א בד"ה בך"ה בכסליו: כט סע"ד בשינוי. ראה גם לקמן מאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 15. בלקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן: בכסלו.
160) מי יקום יעקב: עמוס ז, ה.
161) ונערים ממשתה נגינתם: נוסח ברכת נשואין.
162) הנערים שהם מט"ט וסנד"ל: ראה פרדס שער עה"כ שכ"ג, פי"ד מערכת נער.
163) אותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.
164) ראו כל אפסי ארץ: תהלים צח, ג. בלקו"ת לג"פ כאן כט, ב: וראו [וכ"ה לקמן בהקיצור כט, ג, ובאוה"ת שם ע' 1104].
165) ותבין: באוה"ת כאן מעתיק את המאו"א, וציון לזהר וכו'.
166) ברוך הוא אותיות כרוב: מובא גם באוה"ת בראשית כאן ע' תקנב. ש"א ס, ב. תו"ח תרומה ח"ב שיח ב. וראה תוספות השלם תרומה כה, יט: ד"א כרוב ברוך.
167) קיצור: ראה אוה"ת כאן ע' 1104 בשינויים.