ספריית חב"ד ליובאוויטש
ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" > מאמרי אדמו"ר צ"צ > ספר תרט"ו > הוספות > איתא בגמ' בסוטה כו' ואמאי קאי... > רסו
מוסתר לגמרי, כך הוא למעלה המבדיל בין קודש לקדשי הקדשים זהו הבדלה א', וגם עוד יש הבדלה בין קודש לקודש, וגם עוד יש הבדלה בין קודש לחול, וע"י ריבוי המסכים והבדלות מוסתר האור האלקי לגמרי ועי"ז יש היתר במלאכה, וזהו ששת ימים תעבוד היתר על מלאכה הגם שהשמים והארץ אני מלא אבל בהעלם ולא בגילוי, וההבדלה בין קודש לחול הוא הבדלה בין סיט' דקדושה ובין סט"א כי סט' דקדושה הוא בחי' ביטול לאלקות לגמרי וסט"א הוא ההיפך לגמרי יש נפרד בבחי' פירוד מחמת הסתר אלקות והבדלה ע"י מסך המבדיל בין קודש לחול.
אך באמת ששת ימים תעבוד לשון ציווי ג"כ, כי צריך לעבוד, היינו שיעשו חולין עטה"ק, היינו שיהי' הכל לה' כל מה שאוכל ושותה ואח"כ מתפלל ולומד בכונה הר"ז הוא עלי' גדולה, או נותן צדקה מיגיע כפו הר"ז חולין שנעשו עטה"ק, וזהו ששת ימים תעבוד לשון ציווי שצריך עבודה לעבוד את הנה"ב וכמ"ש בכל לבבך בשני יצריך וכידוע שהתפילה במקום קרבנות וכמו בקרבן שמקריבין את הבהמה ע"ג המזבח ומצוה להביא אש של הדיוט וגם אש שלמעלה וארי' דאכיל קורבנין ועולה ריח נחוח להוי' וכדאיתא במדרש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שריחו עולה עד לשמים זהו קרבנות, ועכשיו תפילה במקום קרבן, ונה"ב המתאוה תאוה שצריך להפוך ג"כ בב' אשים, היינו דהתבוננו' שמן ההשתלשלות עולמות זהו נק' אש של הדיוט כידוע וההתבוננו' שבעצמות אוא"ס נק' אש שלמעלה, וצריך להפוך אותו מקצה אל הקצה שיהי' התשוקה והחשק לחפוץ בעצמות אוא"ס ולא זולתו כלל, וזהו נק' עבודה וכמ"ש ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, שזהו לשון עיבוד עורות שמעבדין אותן כך הוא צריך לעבד אות הנה"ב ולהפוך אותו מן הקצה אל הקצה, ועי"ז מהפכי' את אלקי' גימ' הטבע שיהי' הגילוי מלמעלה מן הטבע וזהו עבודה שעי"ז ממשיכי' בחי' קדושה שלמעלה מההשתלשלו' וזהו קדוש הא' שממשיכי' קדיש בשמי' מרומא עילאה כי גם שהשמי' הם בחי' גבוה כמ"ש כגבוה שמים על הארץ, אבל הנה כתי' כי ששת ימים עשה את השמים ואת הארץ ונמשך השמים מוא"ו מדות עליונות שהם מקור הגבול אבל קדוש הוא למעלה ממדות עליונות וזהו בחי' חכ' שלמעלה ממדות עליונות, וזהו היושבי בשמים, היושב יו"ד, כי יו"ד הוא בחי' חכ' נקודה בחי' ביטול וזהו היושב יו"ד בשמים המשכת היו"ד שהוא בחי' קדוש בחי' חכ' בשמים, וכידוע שאין קדושה פחות מעשרה כי הקדושה הוא בבחי' יו"ד שהוא עשרה בחי' חכ' בחי' ביטול, וזהו קדיש בשמי' מרומא עילאה שזהו ע"י עבודה מלמטה למעלה ממשיכי' מלמעלה למטה בחי' קדוש בשמים בשמי מרומא עילאה וזהו הגדול והקדוש בשמים ובארץ, וגמ"ח כמ"ש חסד חפצתי ולא זבח והיינו המשכת אור ע"י מצות עשה מלמעלה למטה מטה וזהו קדיש על ארעא כי המצות נקראים ג"כ בשם ארץ כי באלה חפצתי לעשות חסד משפט וצדקה בארץ וזהו קדיש על ארעא שממשיכין מטה מטה, ובחי' קדיש לעלם ולעלמי